פסק-דין בתיק עפ"ג 13929-04-12

            המשיב הורשע בבית-משפט קמא על-סמך הודייתו בעבירות של התפרצות, גניבה והיזק לרכוש במזיד. ההודייה באה לאחר תיקונו של כתב האישום. התייחסותנו בהמשך תהיה לכתב האישום המתוקן.

            בית-משפט קמא (כב' השופט ב' שגיא) הטיל על המשיב מאסר בפועל של 12 חודשים, שריצויו יחל מיום מעצרו, מאסר על תנאי של 6 חודשים וכן קנס בסך 500 ש"ח. בית-משפט נמנע כליל מהטלת פיצוי, הגם שעל-פי עובדות כתב האישום המתוקן, גנב המשיב כסף זר במזומן ותכשיטים (ללא נקיבת סכום) וכן עולה מכתב האישום שהמשיב גרם נזק פיזי למנעול ולבריח של דלת המרפסת, אותה פרץ כדי להיכנס לדירה.

            הערעור שבפנינו הוא ערעורה של המדינה. מלכתחילה הלינה המדינה על קולת העונש באופן כללי וכן על-כך שהעונש נבלע כמעט כולו בעונש אחר אותו מרצה המשיב בגין תיק שהתנהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בפני כב' השופט צ' גורפינקל. בדיון בפנינו הסכימה באת-כוח המדינה כי נימוק זה שוב אינו עומד על הפרק, משום שמסתבר שגזר הדין שניתן על-ידי כב' השופט גורפינקל היה מאוחר לגזר הדין בתיק נושא הערעור שבפנינו, וממילא לא יכול היה בית-משפט קמא להתחשב בעונש שהוטל שם.

            עם זאת, מפנה המדינה את תשומת הלב למה שהיא מגדירה כקולת העונש, גם ללא קשר לתיק בבית המשפט המחוזי ולכך שרובה ככולה של תקופת המאסר נבלע בתקופת המעצר אותה ריצה המשיב בתיק הנוכחי.

            עוד טוענת המדינה, כי יש להטיל פיצוי ולהגדיל את הקנס שהטיל בית-משפט קמא, העומד, כאמור, על 500 ש"ח.

            הסניגור מפנה לנסיבותיו האישיות של המשיב, לגילו הצעיר, לעובדה שכל הרשעותיו הקודמות הן בהיותו קטין. פסק הדין הנוכחי ופסק-דינו של כב' השופט גורפניקל, הם פסקי הדין הראשונים לאחר שהפך לבגיר. באופן כללי, לטענת בא-כוח המשיב, הענישה איננה מקילה, שעל-כן אין מקום להתערב בה.

            אמרנו לצדדים, לאחר ששמענו את הנסיבות, כי לא נתערב בתקופת המאסר. אנו מסכימים עם המדינה כי הענישה בתיק זה נוטה לקולא, אולם בהינתן הנסיבות שפורטו בפנינו, דהיינו - השתלשלות הדברים שקשורה בתיק בבית המשפט המחוזי, איננו סבורים שיהיה זה ראוי להתערב בשלב הנוכחי, שעל-כן תקופת המאסר תישאר בעינה.

            אנו מוצאים, עם זאת, להתערב בהיבטים הכספיים, קרי - הפיצוי והקנס. כפי שציינו לעיל, למתלוננת בתיק זה נגרם נזק, הן בשל הרכוש שנגנב והן בשל הנזק לדירה בעקבות הפריצה. אין כל סיבה לא לפסוק פיצוי. עברייני רכוש חייבים לדעת כי לצד ההיבט העונשי שעניינו שלילת חירותם יהיה גם היבט כספי, שמטרתו לפצות במידת האפשר את קורבן העבירה, במיוחד כך במקרים שבהם הרכוש לא הוחזר.

            אנו מטילים, איפוא, על המשיב לפצות את המתלוננת בסך 5,000 ש"ח. אנו קובעים כי הפיצוי ישולם ב- 5 תשלומים שווים בני 1,000 ש"ח כל אחד מהם, הראשון בהם ב- 1.2.13 ובכל 1 לחודש שאחריו. אי-תשלום של תשלום אחד במועדו יעמיד את היתרה לפרעון מיידי.

            אנו מעמידים את הקנס על 2,000 ש"ח או חודש מאסר תמורתו. אם שילם המשיב את הקנס המקורי סכום זה יקוזז מהסכום שהטלנו. אנו אומרים בפה מלא, כי גובה הקנס הנוכחי מתייחס לכך שערכאת הערעור איננה נוהגת למצות את הדין עם משיבים, שאחרת חזקה עלינו כי היינו מטילים קנס גבוה בצורה משמעותית מהסכום דלעיל. הקנס ישולם עד 1.1.13. המאסר על תנאי יישאר בעינו.

יש לשלוח את שוברי התשלום למשרדו של הסניגור עו"ד באומן.

<#6#>

ניתן והודע היום ט"ו אייר תשע"ב, 07/05/2012 במעמד הצדדים.

<#6#>

ניתן והודע היום ט"ו אייר תשע"ב, 07/05/2012 במעמד הצדדים.